טליה לדרמן – מייסדת ושותפה
מרגישה כעכבר הכפר שמוצא בית בהמולת העיר, הרפתקנית שאוהבת את נוחות השגרה, ומעל הכל, אמא מסורה לשלושה ילדים נפלאים.
בגשם או בחום, בלונדון או בתל אביב, תמצאו אותי מדוושת על אופניים, נהנית מקסמה של העיר, וכמו נחליאלי, אני מאושרת בתקופת הסתיו, בכל מקום בעולם.
אני מוצאת נחמה בקולנוע, בתיאטרון ובקונצרטים של מוזיקה חיה.
המסע האקדמי שלי התחיל בתואר באמנות רב תחומית והיסטוריה כללית, שסלל את הדרך לקריירה מספקת. במשך כשלוש שנים הייתי חלק מהצוות של מוזיאון תל אביב לאמנות. מאוחר יותר פתחתי פרק חדש בלונדון, בו ארגנתי אירועים מטעם עמותת הידידים של אוניברסיטת תל אביב, שיתפתי פעולה עם אמנים מוערכים ופסטיבלי סרטים אמנותיים. לאחר מכן, יצאתי לתחום החינוך ב London Business School, והעברתי סיורי אמנות מרתקים לסטודנטים מרחבי העולם.
בשנת 2012, לצד דניאל הייבלום, ייסדתי את "ARTrentive", וביססתי את הנוכחות שלנו בחמש ערים אירופאיות: לונדון, פריז, ברלין, אמסטרדם וברצלונה. כשהעולם התמודד עם האתגרים שהציבה מגיפת הקורונה, אני מצאתי את עצמי ממציאה את עצמי שוב מחדש. מתוך אמונה שיצירתיות וטיפוח הערכה עמוקה לאמנויות צריכה להתחיל בגיל צעיר, הקמתי את "אמנות בעיר שלי", פלטפורמה המוקדשת לקידום חינוך לאמנות ומעורבות תרבותית.
מפגש עם אורלי בתחילת 2023 עורר את תחייתו של המותג האהוב "ARTrentive", והפיח חיים חדשים בחזון המשותף שלנו.
צילום: שי פרנקו
צילום: שי פרנקו
אורלי אמגור שפר – שותפה
נולדתי וגדלתי בת"א. עסקתי באמנויות הבמה מגיל צעיר, מבלי לשער שכעבור שנים, אפגוש אותן מהעבר השני של הבמה. שם, יש להניח, נזרע הזרע של אהבת האסתטיקה, הדיוק, הצבע והסיפור.
אחרי קריירה קצרה כעורכת דין, פניתי לשלב בין אהבת האמנות לבין השכלתי המשפטית, וביחד עם שותפים ייסדנו את פופ ארט – חברה לבנייה, מיתוג וניהול קריירות של זמרים וזמרות. באותה העת, זה היה מודל חדש: טאלנט, אשר מנוהל ע"י חברה אחת, החולשת על כל תחומי הקריירה.
הטאלנט הראשון היה רוני דואני ("רוני סופרסטאר"), ובהמשך הצטרפו אליה טאלנטים נוספים, שהבולטת ביניהם היא שירי מימון עמה עבדתי קרוב ל- 18 שנים. העבודה היומיומית כללה חיבורים לאינספור עולמות אמנותיים משיקים: צילום,תיאטרון, קולנוע, טלוויזה, גרפיקה, מחזות זמר, וכמובן ובעיקר-מוזיקה.
אמנות בכלל – על שלל רבדיה – הייתה תמיד מזון לנשמה. פס הקול שמלווה את החיים, ועוגן חובה בכל גיחה לחו"ל. באופן פרדוקסלי, העיסוק ב"מאחורי הקלעים" של עולם הבמה, העמיד את אהבת האמנות הפלסטית במעמד של "אתנחתא" מחיי היומיום. ואולם, בחלוף השנים, הבנתי את השפעתה על עבודתי היומיומית. נהניתי מאוד לשלב השפעות אליהן נחשפתי מהעולם הפלסטי בתהליכי יצירת הפרויקטים של הטאלנטים אותם ניהלתי, ולעיתים גם בצד הטכני של העבודה.
אבל כל דבר טוב סופו להסתיים, ולאחר 20 שנים בהן צברתי אינספור חוויות יוצאות דופן ומרגשות והגעתי לשיאים אישיים ומקצועיים, הרגשתי שמיציתי. הגעתי לצומת דרכים בה רציתי לגוון, לשנות, לעשות יותר עבור עצמי. ההתלבטות הייתה בין תחום היוגה (אשטנגה) – תחביב שהפך עבורי בעשור האחרון מפעילות גופנית מועדפת לדרך חיים של ממש; ובין הרצון לשלב את הידע המקצועי הרב שצברתי, עם אהבת השיטוט בין גלריות, היכרות עם אמני רחוב, ביקור במוזיאונים, וגמיעה בלתי פוסקת של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – עולמם הפנימי של אנשי האמנות הפלסטית.
"ארטרנטיב" בגלגולה הקודם, הייתה תמיד "היעד" הראשון אליו הייתי נכנסת, רגע אחרי שהזמנתי כרטיס טיסה, כדי לספק את התאווה.פגישה עם טליה, החצי של ארטרנטיב בגלגולה הקודם, הכריעה את הכף, והובילה אותנו להרפתקאה חדשה ומשותפת. הנה היא לפניכם – ARTernative – The Next Generation.
דניאל הייבלום – מייסדת
יזמית וחוקרת בתחום האמנות והתרבות הוויזואלית. בוגרת בהצטיינות יתרה של תכנית התואר השני ב-Visual Cultures שבאוניברסיטת גולדסמית׳ שבלונדון, ותואר ראשון במנהל עסקים (עם התמחות במגזר הציבורי) ותולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ב-2010 הייתה ממקימי עמותת "לצאת מהקופסא", המקדמת את תחום העיצוב והאמנות ושואפת להשתמש בעיצוב ככלי מניע לשינוי כלכלי, חברתי ותרבותי בחברה הישראלית. ב-2012 הקימה בלונדון, יחד עם טליה, את המיזם ARTernative להדרכות ולסיורי אמנות באירופה.
