אני אוהבת לכתוב את הבלוג שלנו מאחר ותמיד יש לי את האפשרות לכתוב על דברים שמעניין אותי לחקור. בעוד אני כותבת את הפוסט אני מפנימה ידע קיים ולומדת עוד משהו חדש – לפעמים זו עובדה מעניינת שגיליתי לראשונה ולפעמים רסיס מידע המאוחסן אצלי במוח כבר כמה שנים ולפתע מקבל משמעות חדשה. כהכנה לקראת הביאנלה העשירית של ברלין והסיורים המרתקים שאנו מכינות עבורכם/ן שיתקיימו בביאנלה, צללתי הפעם אל תוך עולם הביאנלות. מדובר בנושא מרתק מאין כמותו, שכבר שנים מסקרן אותי, ותוך כדי הכתיבה הבנתי עד כמה הוא קשור למחקר שלי לדוקטורט. אך אל דאגה, לא אשעמם עכשיו בכתיבה אקדמית, אך אשמח לספר קצת על הביאנלה בברלין ולמה המיקום שלה וההקשר ההיסטורי משמעותיים כל כך.
הצוות האוצרותי של הביאנלה
אז מה זה ביאנלה? או הכל התחיל בונציה
ביאנלה לאמנות הינה אירוע תצוגה, לרוב עבור אמנות עכשווית, שנפתח לקהל פעם בשנתיים לתקופה של כמה חודשים. כמו מוזיאונים וגלריות לאמנות, גם הביאנלה מתפקדת כ"מוסד אמנות", וככזה גם היא בעלת אג'נדה מסוימת עם כוחות פוליטיים שמניעים אותה מבפנים ומבחוץ כאחד. ולמה זה חשוב? מכיוון שלמרות הרצון של הביאנלה להיות אנטי-ממסדית, הביאנלה היא ממסד בפני עצמו, ופעמים רבות אף כזה עם חשיבות לאומית. אכן, ביאנלות (כמו ירידי אמנות שונים) צצות היום כפטריות אחרי הגשם, לרוב בשיתוף ובעזרת המדינה. מה שהחל בשנת 1895 בביאנלה של ונציה, מאז שנות התשעים של המאה העשרים הפך לטרנד עולמי! הסיבות לכך רבות אולם אמנה שתיים עיקריות: תחילה, ביאנלות מפתחות את זירת האמנות המקומית והגאווה הלאומית, ויתרה מכך, תוך כדי הן מכניסות כספים רבים למדינה בכך שהן מושכות תיירות איכותית (כן כן, זה אתם שם בבית מול המחשב…). צוות האוצרים של הביאנלה עובד במשך כל השנה כדי להפיק אירוע אמנות שימשוך קהל מכל העולם וישאר בתודעה הציבורית ובספרי ההיסטוריה גם שנים אחרי. לעיתים הם מצליחים יותר ולעיתים פחות, אך מה שבטוח הוא שלהיות חלק באירוע, כקהל מבקרים, זה לקחת חלק בהיסטוריה ולחוות תוך כדי אמנות מרהיבה.
הביאנלה לאמנות בברלין, הקיימת משנת 1996, היא מהמוסדות הותיקים והאיכותיים שיש כיום לעולם האמנות הבינלאומי להציע (מה זה אותו "עולם" זה כבר לפוסט אחר). למעשה, את המקום המרכזי שתופסת ברלין בעולם האמנות היא חבה רבות לביאנלה ולמה שהיא חוללה ברמה המקומית. בעשורים האחרונים, צעירות וצעירים מגיעים לברלין מכל העולם בשביל לקחת חלק בזירה השוקקת, לעבור חניכה ולהפוך לאמניות ואמנים מוכשרים ומקצועיים. ההווי היומיומי של האמנים בעיר והאינטראקציה ההדדית ביניהם מהותיים לעשייה האמנותית העכשווית. אמנים ואמניות כיום כבר אינן עובדות אך ורק כשהן לבדן בסטודיו, והגאונות שלהן אינה מתפרצת כדרך נס מאיזו מוזה פנימית (כמיתוס הידוע על ה"אמן הגאון"). למעשה, הן בראש ובראשונה חלק מהחברה ומזירת האמנות בה הן פועלות, ואין כלל ספק שמערכת היחסים המורכבת בינן לבין אמניות ואמנים אחרים, חוקרי ומבקרי אמנות וגם קהל הצופים, משפיעה רבות על היצירה שלהן וההצלחה שלהן בעולם האמנות. בשונה מהעיר ונציה, בה זירת האמנות העכשווית אינה כה שוקקת או פעילה, ברלין חיה ונושמת את האמנות העכשווית. הביאנלה היא, אם כך, אירוע שיא מרתק של עשייה אמנותית מתמשכת, ומי שרוצה לקחת חלק בסצנה העכשווית של עולם האמנות המקומי והבינלאומי פשוט אסור שתפספס את החוויה הזו.
נו, עשיתי חשק? 🙂
כמה עובדות ומחשבות לקחת אתכן/ם במהלך הביקור
יש שיגידו שאמנות טובה אינה מצריכה כל ידע מקדים אודותיה. אך אני חייבת להגיד שאני לא בהכרח מאמינה בכך! מעבר לכך, אני כן חושבת שאמנות טובה היא אמנות אסתטית (ואף יפה, כמה שמרני מצידי…), מעניינת, מעוררת מחשבה, ובעיקר תקשורתית וכזו שאינה מנותקת מהצופים. אולם צריך לזכור שמדובר במערכת יחסים דו כיוונית – אל לצופים להתנתק מהאמנות ולצפות שהיא תדבר בעד עצמה ובקול אחד, שכביכול ידוע מראש וקיים שם ללא קשר למי שצופה בה. כדי ליהנות מאמנות יש צורך בידע מקדים על האמן, האמנית, התערוכה ו/או היצירה, אך חשוב מכך הוא שפשוט תחשבו מה האמנות גורמת לך להרגיש ולחשוב, לאן זה לוקח אותך , כי הקריאה של אמנות היא לעד אישית ואינדיבידואלית, תלוית מקום, תרבות, וזמן.
אז כדי שתוכלו להגיע מוכנים לביקור בביאנלה, אני באה לעזרתכן/ם, ומציגה בפניכן/ם כמה עובדות ומחשבות מעניינות שכדאי לקחת בחשבון במהלך הביקור:
הבחירה בצוות האוצרים והאוצרות של הביאנלה היא מרתקת ומעידה על השינוי שחל בעולם האמנות העכשווית בשלושים השנים האחרונות: לא עוד גברים אירופאיים לבנים ופריוילגים עם חזות מעונבת שמדברים-גבוה-כדי-שאף-אחד-לא-יבין-וכך-יישמר-כוחם, אלא נשים וגברים ממגוון לאומים (אוגנדה וברזיל כדוגמה), בעלי סיפורי חיים שונים ופרספקטיבות אחרות. חלקם חיים בארץ מולדתם וחלקם מהגרים, אולם כולם מחפשים אמנות עכשווית בינלאומית אמיתית (קרי, כל העולם – ולא רק אירופה או ארה"ב) ולכן לא מגבילים את עצמם למרכז אחד. מה שאומר שאין ספק שבביאנלה הזו תוכלו ליהנות מאמנות לא רק של אמנים ברלינאיים, אם כי זה יהיה מפגן עשיר של אמנות רב תרבותית.
אוצרת הביאנלה ה-10 – Gabi Ngcobo
השם הנבחר לתערוכה – We don’t need another Hero – מקורו בשיר משנת 1985 של טינה טרנר. מעניין לציין שמדובר בשיר הנושא בסרט השלישי מסדרת הסרטים של "מקס הזועם", בכיכובם של טינה טרנר ומל גיבסון (כן כן, זוכרים אותו לפני שהפך את עצמו לישו??). הסרט מציג עולם עתידני ודיסאוטופי, ז'אנר נפוץ בקולנוע. השימוש בציטוט מהתרבות הפופולרית מפתיעה, אך קשורה, לדעתי, לרצון להציג אמנות איכותית וגם נגישה. המשפט מדבר בעד עצמו, מובן וממוקד, אין צורך לעשות כל ניתוח פילוסופי בשביל להבין את המסר: זה העולם שלנו, אז בואו נשנה אותו יחד, כי אין צורך בעוד גיבור שיעשה זאת עבורנו. העבודות הנבחרות אם כך, יתייחסו בצורות כאלו ואחרות לעולם בו אנו חיים ואולי אף יגרמו לנו לחשוב בצורה ביקורתית על המציאות העכשווית.
באתר האינטרנט של הביאנלה מוצג דף טיוטה עם מילות השיר של טרנר, עליו צוות האוצרות והאוצרים מנתחים את הקשר בין השיר לביאנלה – ניתן לראות את המרקר הזוהר מדגיש מילים מסוימות, תוך הקפה של מילים אחרות, ובשילוב הערות, ושאלות שונות המופיעות על גבי הטקסט. מעניין לשים לב למילים המסומנות – He, Her, We, Home, All – מילים המייצגות מצד אחד קולקטיביות ומנגד גם אינדיבידואליות. אני ממליצה בחום לקרוא מסמך זה לפני הביקור, להלן הקישור.
כמו ביאנלות אחרות בעולם, גם הביאנלה בברלין מתפרסת על מספר חללים בעיר, חלקם שגרתיים יותר וחלקם פחות. כיום, כאשר האמנות היא תלויית מקום וזמן, ואף קשורה קשר הדוק למיקום הנבחר להצגתה (מה שנקרא site-specific), חשוב מאוד להכיר את ההיסטוריה של האתרים השונים: מהאקדמיה לאמנות הותיקה ביותר באירופה, דרך בוטקה למכירת כרטיסים בפארק עירוני, ועד תחנת רכבת נטושה בה פועלים מאז 2012 חברי קבוצת KUNSTrePUBLIK (שהוקמה כבר ב 2006). אני ממליצה לקרוא על כל אחד ממקומות התצוגה בלינק הזה (טיפ: בבוטקה שבפארק רוזה לוכסנבורג יתקיימו מירב המיצגים והאירועים הפומביים של הביאנלה).
We don't need another hero
אם כל אלו לא מספיקים כדי לשכנע אתכן/ם להגיע לביקור בביאנלה, אני אשתף גם שיש לנו סיור מרתק, כולו בעברית, מפי מדריכה ישראלית שלמדה את התערוכה על בוריה – סיור שיעניק ערך מוסף לביקור גם לשוחרת האמנות הידענית ביותר. מעניין לציין שלביאנלה אין צוות "מדריכים" (guides) אלא צוות "מתווכים" – mediation team, כפי שהם מעידים על עצמם באתר. גם נועה רום, המדריכה שלנו מטעם צוות ארטרנטיב בביאנלה היא חלק מהצוות העולמי של המתווכים, והיא עוברת הכשרה מיוחדת מטעם הביאנלה בכדי לחשוף אתכן/ם לכל הסודות הכי מעניינים של התערוכה הזו! לכן, צפו לחוויה אחרת מ"הדרכה" קלאסית. בעוד היא תתווך לכם את החוויה, את כל השאר תצטרכו לעשות בעצמכן/ם ובעזרת דיאלוג אחד עם השניה! כי אמנות עכשווית זו תקשורת, ותקשורת עושים עם מי שסובב אותנו.
תהנו!
