כמו רבים, גם אני צפיתי לאחרונה בסדרת הכתבות של חדשות 2 על תיירות היתר באמסטרדם, ברצלונה, ונציה ודוברובניק, והאמת, לא הופתעתי. זה רק חיזק ואימת את ההרגשה שכבר קיננה בקרבי בטיוליי האחרונים באירופה – ערי אירופה הופכות לדיסנילנד למבוגרים. כשמבקרים בעיר כמו ונציה לא מרגישים בהכרח שמדובר בעיר אמיתית שבה גרים תושבים בשר ודם. העיר כולה מוצפת בתיירות ותיירים שמצלמים במקום לחוות, לא מתעניינים במהות אלא רק בנראות, בין אם זו המנה הכי יפה, או חנות המזכרות הקרובה. באותה מידה היה אפשר להיכנס לסט הוליוודי עם דיקטים במקום מבנים, ושחקנים כמוכרים בחנויות.
ספרד, 2007. אל דאגה, הערים שבהן אנחנו עובדות עדיין מסבירות פנים לתיירים (zenilorac)
יש שיגידו שמדובר למעשה בכל החיים שלנו בעידן העכשווי רווי הדימויים, עידן שבו המציאות שלנו נהפכת למציאות מדומה גם ללא הרכבת המשקפיים הטכנולוגיים המגוחכים. חכמים מאיתנו כבר התריעו על כך לפני 40 שנה – ז'אן בודריאר (Jean Baudrillard) ופרדריק ג'יימסון (Fredric Jameson) אם לעשות קצת name dropping, וכיום זה ברור בכל כך הרבה היבטים. מה שקורה לערי אירופה בגלל תיירות היתר הוא אחד הסימפטומים.
את הסיבות לפיצוץ בתיירות ודוגמאות להתנגדות של התושבים המקומיים או העיריות הציגו בצורה מעניינת וממצה בסדרת הכתבות, וכל הכבוד לאלעד שמחיוף על כך. אבל השאלה שלא עלתה היא החשובה יותר לדעתי, כי היא מחזירה את האחריות אלינו, התיירות והתיירים: איך אפשר ליהנות מכל השפע שטיסות הלואו קוסט ודירות האיירביאנבי מאפשרות לנו, אך מבלי להרוס את החוויה של גילוי מקום חדש? כיצד ניתן להכיר את המקום גם דרך אתרי החובה (לא סתם אלו נהפכו לחובה ואין לזלזל בהם) וגם דרך החוויה האותנטית של התרבות המקומית? ואיך לצד זאת ניתן להימנע מפגיעה במקום שהוא למעשה הבית של התושבים המקומיים…. הרי כולנו רוצות לטוס לחו"ל, זה כיף!!
ראשית, נשים את הקלפים על השולחן – ארטרנטיב היא חלק מתעשיית התיירות, ובגדול אנחנו מרוויחות כאשר מספר התיירים עולה. אבל בשונה מחלק מחברות סיורים אחרות או מדריכים עצמאיים מסוימים, ארטרנטיב חרטה על דגלה לכבד את התרבות המקומית ולא לרמוס את העיר בהעברת סיורים רבים וגדולים ככל שניתן.
אנחנו אוהבות את הערים שבהן אנחנו פועלות בגלל מה שהן, על התרבות הייחודית והמרתקת של כל אחת מהן, על השפע האמנותי והתרבותי שהן מציעות, ברחוב, במוזיאונים ובגלריות, ואנחנו שואפות לתרום את חלקנו לעושר שלהן ולא לפגוע בתושבים, כי הם הופכים אותן למה שהן.
לא בכדי החזון העסקי של טליה ודניאל הוא "לתווך את התרבות המקומית ולעורר שיח אמנותי דרך סיורי עומק אלטרנטיביים וחווייתיים ויחס אישי ומקצועי". הבחירה במילה "תיווך" היא משמעותית – אין כאן הנגשה (עם כל המטען המתנשא-משהו של המילה), אלא הדגש הוא על החשיבות שבגישור והכרה בין שווים. לא אשכח את מילותיו של שגיא, מדריך סיורי הרחוב בפריז (ובקרוב הסיור הקולינרי החדש שעתיד לצאת!) שהתחיל את הסיור בתזכורת לכל משתתפי הסיור שאנחנו עוברים בשכונת מגורים. היה לו חשוב שנשים לב שאנחנו לא חוסמים את המעבר להורה עם עגלת תינוק או מציצים למישהו בחלון הבית.
תשומת הלב הזו היא בדיוק מה שארטרנטיב שואפת להנחיל לכל צוות המדריכות והמדריכים שלה, ומה שאלו מנחילות ומנחילים לתיירים ולתיירות. כאשר תצטרפו לסיור של ארטרנטיב היו בטוחים שבחרנו עבורכן/ם מסלולים אלטרנטיביים שדרכם מגלים את העיר ואת סיפורה ההיסטורי והעכשווי מתוך האמת שלה. הסיורים שלנו אינם ״סיורי צ'ק-ליסט״ בהם מגיעים למקום רק כדי להצטלם בו, מבלי לשים לב למי זה מפריע ומה המשמעות של מה שמצלמים. ואם תחשבו על זה, הרי זו הדרך המושלמת להשיג תמונות באמת ייחודיות ולא כאלו שיש לכולם 🙂 win win situation!
אז איך אנחנו עושות את זה? ואיך על ידי הצטרפות לסיורים של ארטרנטיב תוכלו ליהנות מהשפע התיירותי אך עם מינימום פגיעה במרקם העירוני המקומי? אתן רק כמה דוגמאות:
- הסיורים של ארטרנטיב מתמקדים באמנות ותרבות, תחום שאולי נדמה כנישתי יחסית, אך אנו מאמינות שבאמצעות היחשפות לאמנות ולתרבות העירוניות ניתן ללמוד המון על המקום ולהיות תיירות משכילות ומודעות יותר לסביבה המקומית.
- המדריכות של ארטרנטיב אמנם ישראליות כולן, אך הן כבר זמן מה תושבות העיר או האזור בו מתקיים הסיור והן בעצמן חלק מאותו מרקם מקומי. זה מבטיח לנו לא רק הדרכה בעברית אלא כזו שנעשית דרך עיניים מקומיות על כל מה המשתמע מכך – מצד אחד ההמלצות הכי טובות ומנגד רגישות גדולה לתושבים והבנה של מה עלול להפריע ועל אילו כללים חשוב לשמור.
- בהמשך לכך, המדריכות שלנו מכירות את הרגישויות המקומיות – הן יודעות איפה מותר לצלם ואיפה אסור (למשל בחלונות האדומים באמסטרדם…) הן יודעות היכן רצוי לעמוד כך שהקבוצה לא תפריע לסביבה, ואיפה יש לעבור במהירות ובשקט.
ברובע החלונות האדומים. אנחנו מכבדות תמיד את כללי העיר המארחת
- המדריכות שלנו יודעות להמליץ על עסקים מקומיים ולא רק אלו התיירותיים – כדי לאפשר גם לעסקים קטנים ליהנות מהתיירות (שלא יצטרכו להתפנות לטובת עוד רשת בינלאומית חסרת אופי), וגם כדי שתוכלו לאסוף חוויות מקומיות ואותנטיות באמת.
- המדריכות המקומיות של ארטרנטיב הן חלק בלתי נפרד מארטרנטיב, כל אחת ואחת היא חלק מסיפור ההצלחה שלנו, ואנחנו מאמינות בעבודה משותפת ודיאלוג לכל אורך הדרך, ולכן המדריכות מתוגמלות בצורה מכבדת והולמת (בניגוד למקרים רבים שהובאו בכתבות).
סיור בשורדיץ'. מדריכות שחיות במקום ומודעות לרגישויות
- ארטרנטיב תמיד מפעילה הדרכות לפי החוק בכל מדינה, ללא התפשרות ומתוך אידיאולוגיה של מתן כבוד לעיר המארחת ולחוקיה. בגלל זה אין לנו סיורים בלובר (מחלקת החינוך שם לא מאפשרת סיורי חוץ כדי לא לפגוע בפרנסת העובדים שלה), אנחנו משלמות עבור רישיון להפעלת סיורים בעיר העתיקה של אמסטרדם ועומדות בתנאים הנדרשים לכך (למשל שמירה על קבוצות קטנות), ותמיד נהיה בקשר מקדים עם מוזיאונים בברלין או בכל עיר אחרת כדי להבין מה המדיניות שלהם לגבי קבוצות.
- המדריכות עובדות באופן חוקי במדינה והן מבוטחות כדין. אין לעגל פינות, אין העלמות עין ואין את ה"יהיה בסדר" הישראלי.
- ארטרנטיב שואפת לסיורים קבוצתיים בגודל אידיאלי (מקסימום של 18-19 משתתפים) כך שיתאימו לכיס של התייר הממוצע אולם לא יפגעו בטיב הסיור, יעשירו אותו מבחינת השיח אך מבלי לפגוע במרקם החיים השכונתי.
אנחנו יוצאות מתוך הנחה שהתיירות קיימת, ושזה בסדר להרוויח ממנה, אבל אנחנו מאמינות שאתן ואתם, תיירות ותיירים מודעים שמסיירים איתנו, יוצאים מהסיור משכילים יותר ומאוהבים יותר (בעיר), עם ידע והערכה מחודשים לגבי הנעשה בעיר ואיך ניתן ליהנות ממנה, להשתלב בה יותר ולהתחשב בתושביה.
לא מאמינות בסיורי צ'ק ליסט בשביל התמונות | Tourists by hildgrim is licensed under CC BY-SA 2.0
מעדיפות משהו אלטרנטיבי, מחוץ לנתיב התיירים השחוק
